ב- 1947 ב- 11 לפברואר הוקם קיבוץ רבדים בגוש עציון ע"י גרעין "צבר" חניכי השומר הצעיר בארץ.

 

תמונות נוספות  בקישור

 

במהלך מלחמת השחרור הושם גוש עציון במצור ע"י הלגיון הירדני ובמהלך המצור תיגברה את הקיבוץ קבוצת נערים שהגיעה מהכשרה בקיבוץ מענית - עולים מבולגריה וניצולי שואה מפליטי המחנות בפולין.

ב- 1948 ב- 14 למאי נפל הגוש בידי הלגיון הירדני וחברי הקיבוץ הוחזקו בשבי בעבר הירדן המזרחי עד ה – 24/2/1949.

תמונות מהשבי

[מתוך אתר ההנצחה של גוש עציון]

 

חברות הקיבוץ שחזרו ארצה מיד אחרי הכניעה החלו מיד בהכנות להקמת הקיבוץ בשנית. אחרי שהות קצרה בכפר מנחם הצטרפה אליהן קבוצה של חניכי השוה"צ יוצאי חטיבת הראל – פלמ"ח.

ב – 1948 ב- 28 לנובמבר עלו בשנית חברי רבדים שלא היו בשבי על הקרקע במקומו הנוכחי. מאוחר יותר הצטרפו אליהם חבריהם מהשבי. עם הקמת הקיבוץ מחדש ידע הקיבוץ ימים קשים ועזיבות רבות של חברים שמעמסת הלחימה השבי וההקמה מחדש היתה קשה להם מידי.

ב – 1951 הגיע לקיבוץ גרעין עולים מפולין ניצולי שואה שלאחריה עברו הכשרה חלוצית לקראת עלייתם ארצה. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש.

ב – 1953 הצטרף גרעין נוסף של בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה "קיבוץ ד". המיזוג בין המייסדים ילידי הארץ לבין העולים החדשים היה טעון מתחים שהכבידו על קליטת העולים. למרות הקשיים התלכד גרעין פעיל של חברים שקידמו את הקיבוץ.

ב – 1966 הגיע לרבדים גרעין "יהב" של בווגרי השוה"צ בארץ מקריית חיים ורמת גן. הקיבוץ שהיה צמא להשלמה קלט את חבריו שהשתלבו מהר בתפקידים המרכזיים ובהנהגת הקיבוץ.

ב – 1969 הצטרפו לקיבוץ ראשוני גרעין "שמש" בוגרי השוה"צ בצרפת בלגיה הולנד ואיטליה. גם קליטת צעירים אלה שנישאו על הגל המהפכני של 1968 באירופה היה כרוך בקשיי הסתגלות. ורבים מהם עזבו בסופו של דבר את הקיבוץ ואת הארץ משאירים בעיקר אחריהם את הקבוצה הבלגית.

ב – 1974 קלט הקיבוץ גרעין ישראלי נוסף, גרעין "שורק" ועימם את ראשוני הבנים שסיימו את שירותם הצבאי.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה- 80 המשיך הקיבוץ לקלוט גרעינים מהארץ ומחו"ל וכן משפחות ובודדים. למרות שרבים שעברו בקיבוץ עזבו אותו הצליח הקיבוץ להעמיד קהילה דינמית מלוכדת ומאירת פנים למבקרים בשעריה.

 

בשנות ה- 90 עם השתלבות דור הבנים בניהול החל הקיבוץ לשקול שינויים באורחות חייו.
ב – 1994 נכנס הקיבוץ למהלך שינוי שבו החליט לעבור לדפוסי ניהול עסקיים. הקיבוץ הפריד את המשק מהקהילה והסדיר את היחסים ביניהם, העביר יותר אחריות ניהולית לענפים והעביר את אחריות הפרנסה מסידור עבודה לכל חבר וחבר. התוצאות לא איחרו לבוא ורמת ההתמקצעות הניהולית והמקצועית בענפי הקיבוץ עלתה באופן משמעותי.
ב- 1996 החל הקיבוץ במהלך להגדרת אופיו על רקע השינויים. תוצאות המהלך היו ניסוח המסמך "ערכי רבדים" המבטיח את ליבת ההסכמות בקהילה והקמת צוותים לקידום שינויים משמעותיים יותר באורחות חיי הקיבוץ.

ב- 2000 למרות השינויים הארגוניים שקע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה בשל מבנה עסקי שלא היה מותאם יותר למציאות הכלכלית בארץ ובקיבוץ. על רקע המשבר הפעיל הקיבוץ תכנית חירום בה גם החליט להאיץ את מהלכי השינוי בכל התחומים . הקיבוץ עבר למודל הקושר את ערך העבודה של החברים לתקציבם, הופרטו תקציבים רבים והקיבוץ החל לעבוד על אופיו העתידי.
ב- 2002 נחלץ הקיבוץ מן המשבר הכלכלי והוא נמצא בתנופת שינויים גם בתחום המשקי וגם בתחום החברתי כדי לחדש את היחד ואת חיי הקהילה שכל כך בלטו לכל אורך שנות קיומו.