חינוך

מדוע אין למידה בבית הספר?

14/11/2011 14:20 עודכן

יורם הרפז

מערכת החינוך הנוכחית חונקת את הסקרנות, היוזמה והדמיון. אילו היינו חושבים על בית

הספר מנקודת המבט של הילדים, היינו מבינים שעלינו לשנותו באופן יסודי • מאמר שני

בסדרה "לוח וגיר"

חוקר אנגלי ראיין מאות רבות של אנשים סביב גיל 45 ושאל אותם מה הם זוכרים

מבית הספר שלהם. הוא שאל על ה ָמְגָנה ָכּ ְר ָטה, על המחזות של שייקספיר, על

החוקים של ניוטון. שום דבר; הנחקרים לא זכרו כלום. כלומר, זכרו משהו, אבל

בקושי. כאשר החוקר עבר על הרשימות שלו מאותם ראיונות, הוא שם לב

שמרואיינים רבים זכרו, עד כדי פרטי-פרטים, כל מיני אירועים "לא חינוכיים".

לדוגמה, מרואיין אחד אמר לו: "עזוב אותך מהמגנה כרטה ושמע סיפור. בכיתה ח'

עלינו כמה חבר'ה על החומה וברחנו מבית הספר. הלכנו לטרפלגר סקוויר (כיכר

מרכזית בלונדון) ופגשנו שם חבר'ה הרבה יותר גדולים מאיתנו. שיחקנו נגדם

כדורגל...". עכשיו המרואיין "שידר" את המשחק "ָלייב", כאילו התרחש אתמול ולא

לפני 30 ומשהו שנים.לאחר שהחוקר ראה שיש לו מקרים רבים דומים, שבהם
מרואיינים זוכרים כל מיני אירועים "טיפשיים" כאלה, הוא שאל את עצמו איך זה קורה שרובם

שכחו את כל נכסי צאן הברזל של התרבות האנגלית המפוארת, אבל

זוכרים כל מיני תעלולים והברזות.התשובה שהוא נתן הייתה: אנשים

זוכרים אירועים שהם יוזמים, בוחרים וחווים באופן מלא - עם השכל, הדמיון,

הרגש והגוף. האירועים בכיתה, טען אותו חוקר, אינם יזומים, אינם נבחרים

ואינם נחווים באופן מלא על ידי התלמידים; הם כפויים עליהם ומפעילים

בעיקר פונקציה קוגניטיבית אחת - זיכרון; ולכן הם נשכחים. במילים אחרות,
בבית הספר אין תנאים ללמידה, ולכן יש בו מעט למידה.

תנאים ללימוד: הנעה, התאמה וסביבה

נסו להיזכר בחוויית למידה טובה שהייתה לכם, בתהליך כלשהו שבו למדתם הרבה,

שבו הייתם מעורבים מאוד ויצרתם תובנות שמלוות אתכם עד היום. עכשיו תשאלו

את עצמכם - אילו תנאים התקיימו שם ו ִאפשרו את הלמידה הטובה הזאת. בטח

תמצאו שם כמה תנאים חיוניים ללמידה שאותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות: תנאים

של הנעה, תנאים של התאמה ותנאים של סביבה.

תנאים של הנעה נוגעים להנעה ללמידה - לעניין בנושא הנלמד. אם לאנשים יש הנעה

פנימית ללמידה - רצון ללמוד, לחקור, להבין - הם לומדים. ככה בנויה התודעה

האנושית: היא חייבת לרצות ללמוד; אי אפשר לכפות עליה למידה מבחוץ.

תנאים של התאמה נוגעים להתאמה בין הכישרון של התלמיד לתחום הנלמד, בין

מידת הקושי של הבעיה ליכולת של התלמיד, בין האישיות של התלמיד לאישיות של

המורה או התאמות אחרות. למידה היא כמו אהבה - אל תעוררו אותה עד שתחפץ.

והיא מתעוררת כאשר מתרחשות התאמות בין הלומד למשימת הלמידה.

תנאים של סביבה נוגעים לסביבה שעוטפת את הלומד, המלמד והנושא הנלמד.

כאשר הסביבה מגרה את העניין של הלומד ותומכת בו - יש למידה. סביבה כזו היא

גמישה ומותאמת לכל ילד והיא אינה מאיימת - בוחנת ומדרגת.

לחשוב זה מזיק?

אם תסתכלו על בית הספר מנקודת המבט של תנאים חיוניים ללמידה תראו שאין בו

תנאים כאלה. בית הספר עושה כמעט הכול כדי שתלמידים לא ילמדו בו - והם לא

לומדים. רוב החומר הנלמד בבית הספר נשכח, ומה שנזכר עדיף שיישכח - למשל,

שללמוד זה משעמם, שלחשוב זה מזיק, שלדעת זה לשנן, שכל הנושאים האלה שבית

הספר מלמד לא רלוונטיים, ושאני "חכם" (תלמיד טוב) או "טיפש" (תלמיד לא טוב).

אילו היינו חושבים על בית הספר מנקודת המבט של תנאים ללמידה, או מנקודת

המבט של הלומדים, היינו מבינים שעלינו לשנותו באופן יסודי, ושהאתגר החינוכי

הגדול של ימינו הוא ליצור סביבות חינוכיות שבהן תלמידים לומדים ורוצים להמשיך

ללמוד.

• ד"ר יורם הרפז הוא מרצה במכללה האקדמית לחינוך בית ברל ועורך את "הד החינוך