שמואל וורוצלבסקי

ההיסטוריה של שמואל

היום אנחנו נפרדים משמואל.  אח. בעל. אבא. סבא. חבר.

איש יקר שאהב את כולנו. בעל תפיסת עולם מיוחדת שדרבנה אותו לעלות ארצה ולהגשים את חלומו. הקיבוץ היה ביתו ומשפחתו כמו האישה, הילדים והנכדים. הרצון לעשות למען האחר, לעזור, לתמוך ולתרום הניע את מעשיו אפילו בימים שהמילים "למען הזולת" כבר לא היו במודה.

אנחנו זוכרים אותו לאורך חייו בפרדסים, ברפת, בריכוז קניות, ובמטבח. אנחנו זוכרים אותו שומר לילה בבתי הילדים, מדריך לנוער בתוכנית תפוז ובתקופה האחרונה בבית אברשה ובבית הדר.

כל מי שמכיר את שמואל יודע כמה היה איש עקרונות ואפילו אקשן. הוא לא ויתר והוא נלחם יום יום להישאר בינינו לאורך שנים רבות כאשר היכולות הפיזיות שלו דהו.

אני לא הכרתי את שמואל הבריא והזקוף אך כן זכיתי להכיר את שמואל האוהב את משפחתו -  בעל חוש הומור מיוחד עם תפיסת עולם ומגובשת.

שמואל:

אני תמיד אזכור את האור הזורחת בעינייך הכחולות כאשר היית בחברת הנכדים. אהבת לפנק ולהפתיע אותם והם ידעו כמה אתה אוהב אותם.

שמואל אתה חסר לנו כבר. ואני רוצה לאחל לך ולקוות שתשתחרר

מהמלכודת הפיזית שהגביל אותך במשך שנים כה רבות ושתוכל לנוע, בחופשיות לנצח.

אוהבים אותך – המשפחה והחברים

נכתב ע"י סינטיה וורוצלבסקי, כלתו של שמואל (אשתו של אריאל)